אנו מציינים השנה את יום זכויות האדם באווירה מיוחדת במינה. מצד אחד אנו עדים להתעוררות ולמאבק נחוש למען החירות ונגד השחיתות למן מרוקו, דרך תימן, סוריה ועד ישראל. המונים הסובלים מדיכוי, מגזענות ומעוני יוצאים לכיכרות ועומדים בגאון מול דיכוי חסר רחמים. מצד אחר, הולכת ומתחשרת עננה שמאיימת על זכויות אדם. כוחות הרשע מנצלים את רוח המחאה החברתית, ומאמצים את הקליפה החיצונית של הדמוקרטיה, שהיא שלטון הרוב. הם שואפים לטפח שלטון דורסני כדי לרמוס את החירות והצדק בידי דיקטטורה של רוב שמוסת נגד הזר והשונה. אנו נעמוד בדרכם
קרא עוד... הוסף תגובה
לדאבון הלב, רבים וטובים מתושבי מדינת ישראל, אינם חשים בנוח עם בית-המשפט העליון. הנה רשימת שמות המשפחה של 12 שופטי בית המשפט העליון (היהודים): בייניש, ריבלין, גרוניס, נאור, ארבל, רובינשטיין, חיות, מלצר, דנציגר, הנדל, עמית, פוגלמן. מי מחברי הכנסת יכול לומר מה המשותף לכל שמות המשפחה הללו?
לקראת ההצבעה בקריאה ראשונה על התיקון לחוק לשון הרע: אסור שחברי הכנסת ימשיכו ליהנות מחופש ביטוי - והציבור והעיתונאים יאלצו לסתום את הפה. ההצעה להעלות את הפיצויים על הוצאת דיבה למאות אלפי שקלים, גם אם לא נגרם נזק כלשהו לתובע, תפגע בזכות הציבור לדעת במגוון נושאים העומדים בראש סדר היום
אנו, ציבור הסטודנטים לרפואה בת"א, לא מוכנים להשלים עם הדרך בה בחרה המדינה להתמודד עם ההחלטה של עמיתינו, מתמחים ובכירים כאחד, לעזוב את מערכת הרפואה הציבורית בישראל. החל מיום א' הקרוב, ובמידה ולא יחול כל שינוי, יושבתו לימודי הרפואה באוניברסיטת ת"א. לא נוכל לשוב לספסל הלימודים ולהמשיך את שנת הלימודים כסדרה בהינתן המשבר הנוכחי, הזלזול בחולים וההזנחה הפושעת מצד משרד האוצר ושר הבריאות בטיפול בו
מחקר חדש של מכון טרומן המתפרסם לראשונה בישראל מגלה מתאם חזק בין אבטלה ומצב כלכלי למאפייני מחבלים מתאבדים ויעדי התקיפה שלהם. המחקר "תנאים כלכליים ואיכות טרור מתאבדים" בחן את מאפייניהם של 157 מחבלים מתאבדים בתקופת האינתיפאדה השנייה (2000-2006) ומביא לראשונה פרופיל מקיף של המפגעים. את המחקר החדש כתבו פרופ' אפרים בנמלך מאוניברסיטת הרוורד, ד"ר קלוד בר רבי וד"ר אסטבן קלור מהאוניברסיטה העברית בירושלים. המחקר המלא הועבר בימים אלה ללשכת רוה"מ, לשר הביטחון ולכל ראשי מערכת וזרועות הביטחון
המחאה החברתית שהלכה והתעצמה בקיץ האחרון הבעירה, לפחות לזמן מה, את האש מתחת לכיסאותיהם של נבחרי הציבור. ועדות הוקמו, מסקנות הוסקו (ונדחו) ודיון ציבורי ער החל להתגלגל בשאלת איכות ויוקר המחיה בישראל. בעוד שלאורך שנים רבות ראינו את בכירי האוצר הפורשים מתפקידם, מצרים על כך שלא קידמו השקעות רבות יותר בפריפריה ואז עוזבים לתפקיד בכיר ומתוגמל בחברה פרטית, אולי דווקא כעת, נוכל סוף סוף לראות תהליך אמיתי של פיתוח בגליל ובנגב, כפתרון למצוקתם של משפחות, זוגות וצעירים רבים
