העבודות מתבצעות ע"י המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, במסגרת פרויקט מורשת במשרד ירושלים ומורשת. האבן נמצאה כשהיא הפוכה בחצר במבנה, ועם גילוי הכתובות הגיעו לשטח ארכיאולוגי רשות העתיקות כדי לבדוק את האבן המיוחדת. מבחינה ראשונית של הכתובת נראה שמדובר בכתובות הקדשה של תורמים לבית הכנסת.
לדברי יואב לרר, מפקח רשות העתיקות בגליל המערבי, "המקורות התלמודיים והמדרשים מספרים על חכמי הגליל שהתגוררו בפקיעין, ובהם גם ר' שמעון בר יוחאי אשר התחבא מהרומאים במערה. יחד עם זאת, יש החולקים על זיהוי המקום עם פקיעין. אני מאמין שהכתובות הללו יוסיפו נדבך חשוב לידיעות שלנו על ההתיישבות היהודית בכפר פקיעין בתקופה הרומית והביזנטית".
בשנה האחרונה נערכות עבודות שיקום ושימור בבית הכנסת העתיק של פקיעין ובבית זינאתי הסמוך לו, על מנת לשדרג את מרכז המבקרים הממוקם בו. מרכז המבקרים יספר את סיפורם של היהודים בכפר במשך אלפיים שנה, ואת סיפורה הייחודי של משפחת זינאתי - המשפחה היהודית הותיקה של הכפר. עד היום גרה מרגלית זינאתי, "שומרת הגחלת" האחרונה של משפחת זינאתי היהודית, בבית הסמוך לבית הכנסת.
השר זאב אלקין, שר המשרד ירושלים ומורשת, אמר כי "פקיעין הינו אחד האתרים החשובים בגליל, מקום בו לא פסקה רגל יהודית לדרוך. זהו כבוד גדול כאשר במשמרת שלי מתגלה ממצא כה חשוב המספר את סיפורה של ארץ ישראל זה 2000 שנה".
אוריאל רוזנבאום, מנהל בית זינאתי, מספר בהתרגשות כי "זו תגלית היסטורית חשובה מאין כמותה המאשררת מה שהנשיא המנוח יצחק בן צבי טען על הישוב היהודי בפקיעין עוד בתחילת המאה הקודמת. עם הממצא הכתוב אי אפשר להתווכח. היה כאן בית כנסת קדום, ובמאות האחרונות נבנה בית הכנסת בצורתו הנוכחית. תודות למשרד ירושלים ומורשת, אשר שם לו למטרה לשמר את מורשת יהודי פקיעין. אנו שמחים לפתוח את המוזיאון החדש עם בשורה היסטורית בדבר קהילה עתיקת יומין זו. האבן עצמה נלקחה למחקר על ידי רשות העתיקות, אך במוזיאון המחודש ניתנת חשיפה מרגשת לסיפור המיוחד הזה של שומרי הגחלת בפקיעין."
