בית המשפט המחוזי בחיפה החזיר את התביעה לבירור עובדתי. צילום אילוסטרציה
בשנת 2022, מיד לאחר פטירתו של בן זוגה לשעבר, הגישה האישה באמצעות עורך הדין אבי גפן תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. בתביעה ביקשה כי יוכר מעמדה כידועה בציבור של המנוח, וכי ייפסק לה חלק מעיזבון המיליונים שהותיר אחריו.
לפי כתב התביעה, השניים ניהלו חיים משותפים בין השנים 1982 ל-2005. במהלך אותן שנים צבר המנוח רכוש וזכויות פנסיוניות בשווי מיליוני שקלים. עוד נטען כי המנוח החזיק בנאמנות את חלקה של האישה בדירת מגוריו, והתחייב להעביר לה אותו לאחר שיפרוש לגמלאות.
על פי הנטען, בין בני הזוג סוכם שחלקה של האישה לא ישולם לה באופן מיידי אלא רק במועד פרישתו של המנוח מעבודתו. אלא שהמנוח נפטר בינואר 2022, בטרם הספיק לפרוש. לטענת האישה, הפטירה עצמה היא שיצרה את הזכות לפירעון הכספים, ולכן יש לראות בה אירוע שהבשיל את הזכויות שנדחו.
בני משפחתו של המנוח והמשיבים הנוספים התנגדו לתביעה בתוקף. לטענתם, האישה פנתה לבית המשפט באיחור קיצוני - כ-17 שנים לאחר הפרידה הנטענת - ורק לאחר שהמנוח כבר אינו בין החיים ואינו יכול להשיב לטענותיה. לשיטתם מדובר בתביעה שהתיישנה זה מכבר והוגשה בשיהוי ניכר.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל את עמדת המשיבים וסילק את התביעה על הסף. נקבע כי התביעה הוגשה בשיהוי של 17 שנים, וכי ההתחייבות הנטענת של המנוח להעביר לאישה את חלקה לאחר פרישתו לא התממשה משום שנפטר לפני שפרש.
האישה לא השלימה עם ההכרעה והגישה, באמצעות עו"ד אבי גפן, ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בערעור נטען כי בית המשפט לענייני משפחה שגה כשסגר את ההליך כבר בתחילתו, מבלי לאפשר למערערת להציג ראיות, לחקור עדים ולהוכיח את טענותיה.
במרכז הערעור עמדה הטענה כי שאלת ההתיישנות אינה יכולה להתברר במנותק מההסכמה הנטענת בין בני הזוג. לדברי עו"ד גפן, אם אכן הוסכם שמימוש זכויות האישה יידחה עד לפרישת המנוח, הרי שכל עוד לא הגיע אותו מועד מוסכם לא החל מרוץ ההתיישנות. עוד נטען כי פטירת המנוח לפני הפרישה אינה שוללת את זכויותיה, אלא דווקא יצרה את האירוע שמחליף מבחינה מעשית את מועד הפרישה.
הרכב בית המשפט המחוזי בחיפה, בראשות השופט סארי ג'יוסי ולצדו השופטת עפרה אטיאס והשופט ניצן סילמן, קיבל את הערעור. פסק הדין ניתן על יסוד כתבי הטענות, לאחר שהצדדים הסכימו כי ההכרעה תינתן ללא קיום דיון.
השופטים קבעו כי לא היה מקום לסלק את התביעה על הסף לפני שמיעת ראיות. לדבריהם, השאלה אם אכן נכרת הסכם בין האישה לבין המנוח שלפיו מועד מימוש זכויותיה כידועה בציבור יידחה עד לפרישתו לגמלאות היא שאלה עובדתית מובהקת, ובירורה חיוני גם לשאלת ההתיישנות וגם לשאלת השיהוי.
עוד נקבע כי יש לברר כיצד משפיעה פטירת המנוח על ההסכמה הנטענת: האם היא מביאה לבטלות ההסכם כולו, לבטלות התנאי שדחה את מימוש הזכויות עד לפרישה, או שמא יש לפרש את הפטירה כאירוע שהבשיל את זכויות האישה. לדברי השופטים, מדובר בשאלה עובדתית ומשפטית מרכזית שאי אפשר להכריע בה ללא שמיעת ראיות.
בפסק הדין הודגש כי סילוק תביעה על הסף הוא אמצעי חריג וקיצוני, השמור למקרים שבהם ברור כבר בתחילת הדרך שאין לתביעה כל סיכוי להתקבל. כאשר טענת ההתיישנות תלויה בבירור עובדתי מורכב, ובמיוחד כאשר אותו בירור מצוי בלב המחלוקת עצמה, אין מקום להכריע בה כמקדמה דיונית בלבד.
כעת תוחזר התביעה לעיון חוזר בפני בית המשפט לענייני משפחה בחיפה, שם יישמעו ראיות וייבחנו טענות האישה לגופן. המחוזי לא קבע כי האישה הייתה ידועה בציבור של המנוח, ולא הכריע אם היא זכאית לחלק בעיזבון או בפנסיה, אך קבע כי בנסיבות כאלה יש להעניק לה את יומה בבית המשפט ולא לחסום את דרכה כבר בשלב הראשון. לצד ביטול פסק הדין חויבו המשיבים בהוצאות המערערת בסך 3,000 שקל. פסק הדין הותר לפרסום בכפוף לפרטיות הצדדים.
לדברי עו"ד אבי גפן, מדובר בקביעה חשובה בתחום דיני המשפחה והירושה. לדבריו, פסק דינו של בית המשפט המחוזי מבהיר כי כאשר מוגשת תביעה שבמסגרתה נטען לזכויות שמימושן נדחה למועד עתידי, לא ניתן לסלקה על הסף מחמת התיישנות, אלא יש לברר לעומק מה הוסכם בין הצדדים.
