בפברואר 2019, בשעה שש אחר הצהריים, סיים ב', רואה חשבון עצמאי בעל משרד בקומה השנייה במתחם משרדים בנתיבות, את יום עבודתו ונכנס יחד עם שותפו למעלית בדרכם לקומת הקרקע. לדבריו, זמן קצר לאחר שהמעלית החלה לנוע היא נפלה מטה, והוא נחבט בחוזקה בגבו התחתון, באגן ובראש. גם שותפו נפל, והשניים נותרו לכודים בחשיכה בין קומת הקרקע לקומה הראשונה.
לאחר כ-40 דקות חולצו השניים בידי צוותי כיבוי אש, וב' פונה באמבולנס לבית החולים סורוקה בבאר שבע, שם התלונן על כאבים בגב התחתון, בירך ובברכיים. לטענתו, עוד קודם לאירוע סבלו הוא ושותפו מתקלות חוזרות במעלית ואף פנו בנושא להנהלת המתחם. כשבועיים לפני התאונה, לדבריהם, נמסר להם כי נשבר חוט במעלית וכי יש צורך בריתוך, ובהמשך כי התקלה תוקנה.
בימים ובחודשים שלאחר התאונה החל מצבו להידרדר. ימים ספורים לאחר האירוע תועד קושי משמעותי בהליכה ובשינויי תנוחה, ובהמשך נמצאו ממצאים באגן שיכלו להתאים לשבר בשלבי ריפוי. בשנים שלאחר מכן תועדו כאבים בגב ובאגן, צליעה וקשיי הליכה: תחילה החל להשתמש במקל, ובהמשך אף בכיסא גלגלים למרחקים גדולים. לצד הפגיעה הגופנית החל לסבול גם מחרדה ממעליות ומהפרעת פוסט טראומה.
הפגיעה הקשתה עליו גם בעבודתו. משרדו ממוקם בקומה השנייה, שאליה ניתן להגיע במעלית או בשלושה גרמי מדרגות. לטענתו, לאחר התאונה לא היה מסוגל עוד לעלות במדרגות, וכל השבתה של המעלית הפכה מבחינתו להשבתה של יום עבודה.
אלא שכאשר פנה לחברת הראל לקבלת פיצוי על נזקיו, קיבל מכתב דחייה. החברה טענה כי מצבו הקשה אינו נובע מהתאונה. ואכן, ב' סבל עוד לפני האירוע ממחלת שרירים ניוונית, ובשנת 2015 כבר הוכרה לו נכות רפואית משמעותית במסגרת נכות כללית בשיעור 85%. הנתבעות טענו כי עיקר הקשיים בניידותו וההידרדרות במצבו נובעים מהמחלה, ולא מהאירוע במעלית.
בשלב זה פנה ב' לעו"ד מיכאלה דימרץ, העוסקת בתביעות נזקי גוף ובמימוש זכויות רפואיות. באמצעותה טען כי השאלה איננה אם סבל ממחלה קודם לתאונה, אלא אם התאונה גרמה להחמרה נוספת ונפרדת במצבו הרפואי והתפקודי. באפריל 2024 הגישה בשמו תביעת נזקי גוף לבית משפט השלום בבאר שבע, נגד מחזיקת המתחם, חברת שירותי ניהול ואחזקה למבנה, הראל חברה לביטוח ושינדלר נחושתן מעליות, שהייתה אחראית לפי התביעה על תחזוקת המעלית ותקינותה.
הנתבעות דחו את הטענות. ריט 1, חברת הניהול והראל טענו כי המעלית תוחזקה ונבדקה כנדרש וכי עיקר מצבו הרפואי נובע ממחלת השרירים. גם שינדלר נחושתן מעליות דחתה את הטענות, חלקה על עצם תיאור האירוע כצניחת מעלית וטענה כי המעלית טופלה באופן שוטף, עמדה בתקנים ונבדקה בידי בודק מוסמך. לצד זאת ניהלה עו"ד דימרץ מאבק סביב בירור נסיבות התקלה: היא דרשה לקבל מסמכי תחזוקה, קריאות שירות ומידע על תקלות ותיקונים, וטענה כי אין לצפות מאדם שנפגע במעלית לדעת בעצמו איזה רכיב טכני כשל, כאשר המידע מצוי בידי מי שמנהלים ומתחזקים אותה.
במישור הרפואי הציגו הצדדים עמדות מנוגדות. בסופו של דבר קבע מומחה שמונה מטעם בית המשפט כי על אף מחלת הרקע הקשה, התאונה גרמה להידרדרות במצבו הרפואי והתפקודי, והעריך את תוספת הנכות הקשורה לתאונה בשיעור 10 אחוזים.
עצם קיומה של מחלת רקע לא אומר שכל הידרדרות עתידית במצבו של אדם נובעת ממנה. במקרים כאלה צריך לבחון מה היה מצבו לפני התאונה, מה השתנה בעקבותיה ומה מלמד התיעוד הרפואי לאורך הדרך
אמרה עו"ד מיכאלה דימרץ, המייצגת את התובע
לאחר מספר דיונים ובתום משא ומתן הושגה פשרה, ולפיה יקבל ב' פיצוי כולל בסך 290 אלף שקל. ריט 1, ריט.אל.וי ניהול והראל ישלמו יחד מחצית מהסכום, 145 אלף שקל, ואילו שינדלר נחושתן מעליות תשלם 145 אלף שקל נוספים. הפיצויים לא יקוזזו מהגמלה שהוא מקבל מהמוסד לביטוח לאומי עקב נכותו. ההסכם סיים את התביעה ואת המחלוקות שנבעו מהאירוע, מבלי שהנתבעות הודו באחריותן, ובית משפט השלום בבאר שבע נתן לו בימים אלה תוקף של פסק דין.
