הפרשה החלה בקיץ 2022, כאשר עובדים מטעם חברת ספאני הסעות וכוח אדם בע״מ הועסקו בחצר מפעל מי עדן בקצרין. לפי כתב האישום, במהלך יוני ויולי אותה שנה סיפקה החברה שירותי כוח אדם אף שלא החזיקה ברישיון הנדרש לפעילות כקבלן כוח אדם. שמה של מי עדן נקשר להליך רק משום שהפעילות התבצעה בחצר המפעל.
לאחר שמשרד העבודה איתר פעילות חריגה של העסקת עובדים תחת חברת כוח אדם לא מורשית, נפתחה חקירה פלילית והוגשו כתבי אישום שנדונו בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. אחד הנאשמים שימש כבעלים וכמנהל הרשום של החברה, ושניים נוספים הוגדרו כמנהלים פעילים בה. המאשימה טענה כי השלושה לא פיקחו כנדרש על פעילות החברה ולא פעלו למניעת פעילותה ללא רישיון.
הפעילות שיוחסה לחברה נמשכה כחודש וחצי בלבד. ביולי 2024 נסגרה החברה במסגרת חיסול מרצון מזורז, ובנובמבר אותה שנה הוגש כתב האישום נגד שלושת המנהלים.
כבר בתחילת ההליך העלה בא כוחם, עו״ד עמרי לשם, טענות נגד אופן ניהול החקירה ונגד עצם ההחלטה להעמיד את השלושה לדין. בין היתר טען כי הנאשמים לא נחקרו באזהרה לפני הגשת כתב האישום וכי הזימונים שנשלחו אליהם בדואר חזרו בציון "לא נדרש". נציגי המדינה חלקו על הדברים וטענו כי נעשו ניסיונות נוספים ליצור עמם קשר, לרבות בשיחות טלפון, הודעות וואטסאפ ומסירת זימון באמצעות שליח.
במקביל טען עו״ד לשם כי במקום משפט פלילי היה מקום לבחון סיום בהסדר מותנה — מסלול המאפשר לסיים הליך פלילי ללא הרשעה, לאחר שהנאשם מודה בעובדות ומקבל על עצמו תנאים שנקבעו. המאשימה דחתה תחילה את ההשוואה לעשרות תיקים אחרים בתחום שהוצגו בפניה, בטענה שאותם מקרים עסקו בהתקשרות עם קבלן כוח אדם, בעוד שכאן יוחסה פעילות בפועל כקבלן ללא רישיון — עבירה שלגביה ננקטת מדיניות מחמירה. בקשה לבטל את כתב האישום נדחתה.
כעבור מספר חודשים חל מפנה. לאחר משא ומתן הודיעו הצדדים לבית הדין כי הגיעו להסדרים מותנים בעניינם של שניים מהנאשמים. השניים הודו בעובדות ובהפרת חובת הפיקוח שהוטלה עליהם כנושאי משרה, וכל אחד מהם התחייב לשלם 14,400 שקלים לאוצר המדינה בעשרה תשלומים חודשיים, להימנע מעבירות על חוקי העבודה במשך שנה ולהמציא אישור רואה חשבון או עורך דין על עמידתו בהוראות. אם ימלאו את התנאים, התיקים ייסגרו ללא הרשעה.
הנאשם השלישי לא הצטרף להסדרים. באוגוסט 2026 הודה והורשע בהפרת חובת הפיקוח כמנהל פעיל בחברה. המאשימה ביקשה קנס של 8,760 שקלים, בטענה שפעילות קבלן כוח אדם ללא רישיון פוגעת במנגנון שנועד להגן על זכויות העובדים. ההגנה ביקשה להתחשב במשך הפעילות הקצר, בהפסקתה לאחר שהתברר כי נדרש רישיון, בקבלת האחריות ובמצבו הכלכלי. בספטמבר 2026 גזר בית הדין קנס של 5,980 שקלים ב-12 תשלומים, לצד התחייבות שלא לשוב ולעבור את העבירה במשך שלוש שנים.
"משמעות סיום ההליך הפלילי בהסדר מותנה, במקום בהרשעה, היא הימנעות מהכתמת שמם של אזרחים נורמטיביים ברישום פלילי שעלול ללוות אותם לאורך שנים ולהגביל את אפשרותם לשמש במגוון תפקידים ומסגרות", אמר עו״ד עמרי לשם.
לשם הוסיף כי הוא שבע רצון מכך שהמאשימה מצאה לנכון להגיע להסדר מותנה עם שניים מהנאשמים, על אף חריגה מהתנהלותה בעבר בעבירות דומות, ובירך על החלטת בית הדין להקל בעניינו של הנאשם השלישי ולהסתפק בקנס הנמוך בכ-2,500 שקלים מהרף התחתון המקובל בעבירות דומות.
