טהרן מקצרת את תוכנית הפשרה ליומיים ומעדכנת את בנק המטרות

שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י. "התוצאה תלויה בתשובה שנקבל מהצד השני" | צילום: Mohammad Hassanzadeh (Tasnim) / ויקישיתוף, CC BY 4.0

ביום השני של נובמבר, 247 ימים אחרי שפרצה המלחמה בין ארצות הברית וישראל לבין איראן ו-138 ימים אחרי חתימת מזכר ההבנות שהקפיא חלק מהלחימה, המשטר בטהרן מנסה למכור לעולם תמונה כפולה: מצד אחד, גמישות דיפלומטית חסרת תקדים – תוכנית שבעת השלבים שהציג בספטמבר "דוחסה" כך שאפשר יהיה ליישם אותה בתוך יומיים בלבד. מצד שני, היערכות צבאית גלויה למלחמה ארוכה יותר, שלדברי בכירים איראנים לא תיעצר בגבולות המזרח התיכון.

רקע: שמונה חודשים של מלחמה, הורמוז חסום והנמלים במצור

המלחמה פרצה ב-28 בפברואר. מאז סגרה איראן את מצר הורמוז, ארצות הברית הטילה מצור על נמליה, וטהרן ירתה שוב ושוב רקטות וכטב"מים לעבר מדינות המפרץ. החזית בתימן התעוררה מחדש. לפי ניתוח שהובא באל-ג'זירה, משמרות המהפכה עברו בשבועות האחרונים מ"סגירה מלאה" של המצר לאסטרטגיה של "שיבוש והטרדה": סירות מהירות וכטב"מים שמצמידים מטעני נפץ למכליות, פיצוצים שגורמים לפצועים וירידה חדה בתנועת כלי השיט במעבר שדרכו זורמת כחמישית מצריכת הנפט העולמית. רק אמש דיווח קברניט של ספינה מסחרית לגוף הבריטי UKMTO כי ספינה אחרת נפגעה מקליע לא מזוהה בתוך המצר, ולפי חברת Nakilat הקטארית, מכלית גז טבעי נוזלי שלה נפגעה ב-30 באוקטובר מ"עצמים לא מזוהים" במפרץ.

על הרקע הזה, בירת קטאר הפכה לזירה המרכזית של המגעים. לפי אל-ג'זירה, משלחת איראנית בכירה – שכללה נציגים של המועצה העליונה לביטחון לאומי ועוזר לשר החוץ – הגיעה לדוחה בעקבות מסר שנשלח לטהרן מסגן נשיא ארה"ב. השיחות נמשכו שלושה ימים רצופים, ועסקו, לפי כתבת אל-ג'זירה במקום, ב"ויתורים הדדיים, בתיק הגרעין ובהקלות בסנקציות".

"הדיאלוגים נמשכים, אבל הסוגיה מורכבת"

המשלחת עזבה את דוחה מוקדם בבוקר יום ראשון. ביום שני הבהיר דובר משרד החוץ האיראני, אסמאעיל בקאאי, כי אין מדובר בקריסה.

"אני יכול לומר לכם שהדיאלוגים נמשכים. עם זאת, הסוגיה מורכבת"

אמר אסמאעיל בקאאי, דובר משרד החוץ האיראני, לפי סוכנות רויטרס.

לדבריו, הצדדים ממשיכים להחליף מסרים דרך המתווכים. גורם שתודרך על השיחות אמר לסוכנות כי היציאה מדוחה "לא נבעה מבעיות בשיחות", וכי טיוטת הצעה נמצאת כעת במחזור – בלי לפרט את תוכנה.

שר החוץ עבאס עראקצ'י נשמע זהיר יותר.

"המשא ומתן מתקדם, אך לא הגיע לתוצאה סופית"

אמר עבאס עראקצ'י, שר החוץ האיראני, לפי אל-ג'זירה.

עראקצ'י הוסיף כי הוא מקווה ש"הצד השני יפעל ברציונליות", והדגיש שבמהלך שהות המשלחת בקטאר לא תוכננה פגישה ישירה עם הצד האמריקני, וכי "התוצאה תלויה בתשובה שנקבל". באותו ראיון הוא גם איים: אם וושינגטון תתקוף את איראן, הבסיסים האמריקניים במפרץ יהפכו למטרות.

מה יש בתוכנית ה"דחוסה"

הליבה של המהלך האיראני היא תוכנית שבעת השלבים שהוגשה כבר בספטמבר – ונדחתה אז על ידי הנשיא דונלד טראמפ. בקאאי אישר כי התוכנית נשארה הבסיס לשיחות, אך כעת היא "מקוצרת" כך שאפשר יהיה ליישם אותה בתוך יומיים. לפי רויטרס, עיקריה: ארצות הברית מסירה את המצור מעל הנמלים האיראניים; איראן פותחת מחדש את מצר הורמוז; וושינגטון מעניקה פטור למכירת הנפט האיראני ומבטלת את הסנקציות החדשות. רק אחר כך יידונו שאר הנושאים.

אבל הקיצור בזמן אינו קיצור בדרישות. בקאאי הבהיר כי עמדת איראן לא השתנתה: שיחות על הגרעין יתחילו רק אחרי שטהרן תוודא שכל תנאיה מולאו. כשנשאל אם עלתה האפשרות להעביר את מלאי האורניום המועשר בדרגה גבוהה למדינה שלישית, ואם איראן עשויה להסכים לכך, השיב בפשטות: לא. לפי כתבת אל-ג'זירה בדוחה, טהרן מתעקשת גם שהצעד הראשון, עוד לפני כל הבנה, יהיה שחרור הכספים האיראניים המוקפאים בקטאר.

חסן אחמדיאן, פרופסור ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת טהרן, הסביר לאל-ג'זירה כי לאיראנים חשוב פחות לקצר את לוח הזמנים משבעה ימים ליומיים, וחשוב יותר שההבנות ייושמו בשלבים – כלומר, שכל ויתור איראני יבוא רק אחרי צעד אמריקני מוחשי. השאלה הפתוחה, כפי שניסחה אותה הרשת הקטארית, היא אם וושינגטון תסכים למבנה כזה.

רזאי: "לא עניתי למסר של ואנס"

מי שמבהיר עד כמה המרחב צר הוא מוחסן רזאי, גנרל במשמרות המהפכה וחבר מועצת האבחנה. לפי אל-ג'זירה, רזאי אמר כי עדיין לא השיב ל"מסר של ואנס", וכי מצר הורמוז לא ייפתח לפני שתנאי איראן ימולאו. במילים אחרות: המצר הוא קלף המיקוח המרכזי של המשטר, והוא לא יוותר עליו בתמורה להבטחות.

זה גם ההקשר לאמירה של טראמפ, שצוטטה באל-ג'זירה, כי הוא "מנסה למצוא מישהו לנהל איתו משא ומתן באיראן", אבל "אף אחד לא רוצה לקחת את הנשיאות". מאחורי העקיצה עומדת שאלה אמיתית על מבנה קבלת ההחלטות בטהרן תחת המנהיג העליון החדש, מוג'תבא חמינאי – מי מוסמך לחתום, ומי ישלם את המחיר הפוליטי על ויתור.

המסלול השני: "ללא מגבלה גאוגרפית"

במקביל לשיחות, המסר הצבאי מטהרן הוקשח. לפי ניתוח של הפרשן מחג'וב א-זועבי שהובא באל-ג'זירה, מוג'תבא חמינאי נפגש בשבת עם בכירי הכוחות המזוינים והורה לעדכן את "בנק המטרות", לפתח את יכולות ההגנה ולהגיב מיידית לכל איום "ללא מגבלה גאוגרפית". שר ההגנה מהרדאד אח'לאקי הצהיר כי איראן מאיצה את שדרוג יכולות הלחימה כדי להגיב לכל תקיפה באותה נוסחה בדיוק. דובר הצבא האיראני הוסיף כי אם תפרוץ מלחמה חדשה, היא "לא תוגבל למערב אסיה", ויועץ למנהיג העליון אמר כי תורת ההגנה של איראן "מתפתחת במהירות" וכי היקף ההרתעה שלה "הוגדר מחדש מעבר למסגרת האזורית".

לפי יורוניוז בערבית, טהרן מזהירה את טראמפ ממלחמה ארוכה יותר מהעימות הקודם. מקורות איראניים אמרו לרויטרס כי בעיניהם תקיפה אמריקנית חדשה עדיין סבירה יותר מהסכם, וכי איראן מתכננת לתקוף מטרות בתוך המזרח התיכון ומחוצה לו.

השעון האמריקני: 3 בנובמבר

הלחץ על טהרן נובע מלוח הזמנים של וושינגטון. טראמפ חזר ואמר שלא תהיה תקיפה חדשה לפני הבחירות לקונגרס ביום שלישי. אבל בעצרת בחירות באיווה, לפי יורוניוז בערבית, אמר שהסיבה היחידה שהעניין האיראני עוד לא "הוסדר" היא שהוא רוצה לטפל בו בעדינות ולהציל חיים, ושהאיראנים נמצאים ב"מצב רע מאוד". "בשלב מסוים נצטרך להוריד עליהם את הפטיש", הוסיף. לפי אל-ג'זירה, טראמפ אמר גם כי "המלחמה באיראן תסתיים בקרוב מאוד".

אל-ג'זירה הביאה גם את דיווח המגזין האטלנטיק, שלפיו יועצים בבית הלבן מעריכים שסבב תקיפות חדש עשוי להתחיל זמן קצר אחרי הבחירות, ושהאפשרויות הצבאיות נעות בין תקיפות של שעות לבין מערכה של ימים או שבועות. הפייננשל טיימס, כפי שצוטט ברשת, סיכם כי אחרי שמונה חודשים המלחמה לא השיגה את יעדיה: המשטר האיראני נותר בשלטון, לא התחייב לדבר בתחום הגרעין, והטילים והכטב"מים שלו עדיין מאיימים על כוחות ארה"ב ובעלות בריתה.

בייג'ינג, מוסקבה והשווקים

טהרן לא מסתפקת בערוץ הקטארי. עלי באקרי כני, בכיר במנגנון הביטחון האיראני, נפגש בבייג'ינג עם שר החוץ הסיני ואנג יי, שקרא לכל הצדדים לחפש פתרון מדיני ולא לחזור לנשק. נשיא סין שי ג'ינפינג אמר, לפי יורוניוז בערבית, כי אסור שהמזרח התיכון והמפרץ יהפכו לזירה לסכסוך גאופוליטי. משרד החוץ הרוסי הגדיר את הדיווחים על פעולה צבאית חדשה נגד איראן כגורם ל"דאגה קיצונית".

השווקים, בינתיים, בחרו להאמין לדיפלומטיה: לפי רויטרס, מחירי הנפט ירדו ביום שני בכמעט 4% על רקע התקווה לפתרון בתיווך קטאר, והחבית נסחרה סביב 100.58 דולר.

איראן בין דוחה למלחמה: הנתונים המרכזיים

פרשנות: הימור כפול לפני הקלפי האמריקנית

מה שמתגבש בטהרן הוא אסטרטגיה של שני מסלולים בו זמנית. הקיצור הדרמטי של לוח הזמנים נועד להציג את איראן כצד הגמיש, זה שמציע "פתרון ביומיים", ולהעביר את האחריות לכישלון לוושינגטון – בדיוק ברגע שבו מחירי האנרגיה מכבידים על טראמפ לפני הבחירות. אבל הדרישות עצמן לא זזו: קודם המצור, הנפט, הסנקציות והכספים; רק אחר כך הגרעין. ואת האורניום המועשר טהרן לא מוכנה להוציא.

בה בעת, ההוראות של מוג'תבא חמינאי לצבא, ההצהרות על תגובה "מעבר למערב אסיה" והמשך ההטרדה בהורמוז נועדו לייצר מחיר הרתעתי ל"יום שאחרי" ה-3 בנובמבר. בטהרן מבינים שהחלון הנוח, שבו טראמפ התחייב שלא לתקוף, נסגר מחר. השאלה שהעלתה אל-ג'זירה – מי ימצמץ ראשון, וושינגטון או טהרן – תקבל ככל הנראה תשובה כבר בימים הקרובים. עד אז, המשטר האיראני ממשיך לדבר בשתי שפות: שפת המתווך הקטארי, ושפת "בנק המטרות".