ד"ר ספיר הנדלמן, מיוזמי הפרויקט וחתן פרס פיטר בייקר לחקר השלום, מסביר כי "בתקופה האחרונה אנו עדים לתוצאותיו של הקיפאון המדיני, ויש חשש לחזרה למעגל האלימות הישראלי-פלסטיני. לאור זאת, עולה תחושת דחיפות מהשטח לעורר את המשא ומתן ולמצוא פתרון בר קיימא לסכסוך. תהליך השלום 'תקוע' מזה שנים רבות, בין השאר בשל היעדר המעורבות הציבורית, וזהו בדיוק הדבר שאנו רוצים לשנות. בהיעדרם של מנהיגות ראויה ולחץ בינלאומי, מוטל עלינו – האזרחים – לקחת את היוזמה ולהפעיל לחץ מלמטה".
ד"ר הנדלמן מוסיף כי: "מטרתו של הכנס היא להדגים את הכוח הבונה של קונגרס ציבורי גדול ומשמעותי, ליצור לחץ ציבורי להקים אותו, ולתת הערכה למקבלי החלטות על תוצאות אפשריות של המו"מ. החזון הוא להקים קונגרס ציבורי רחב המזמין נציגים נבחרים מהמגזרים השונים של החברה הפלסטינית והחברה הישראלית לשוחח, לדון, ולנהל מו"מ על סיום הסכסוך."
במסגרת הקונספט, שישה ישראלים פוגשים שישה פלסטינים על מנת לנהל מו"מ לשלום. יש להם חמש פגישות פורמאליות להגיע להסכם שלום כולל. הדיונים הפורמאליים פתוחים לקהל הרחב המוזמן להשתתף בתהליך. משך כל פגישה הוא שעתיים: שעה וחצי מוקדשת לניהול מו"מ בין שתי המשלחות; בחצי שעה האחרונה הקהל מוזמן להעיר הערות, להציע הצעות ולשאול שאלות. הדיון נערך בעברית וערבית עם תרגום סימולטני.
לדיונים יש שני כללים מנחים: לא להשמיץ, להעליב, ולפגוע אחד בשני, ולא להיכנס לוויכוח היסטורי על מקורות הסכסוך ועוולות העבר.
המשתתפים מוזמנים לדמיין עתיד טוב יותר, לחשוב איך לשפר את ההווה, להציע רעיונות יצירתיים כיצד לסיים את הסכסוך, להציג דרישות לצדדים השונים ולנהל מו"מ בדרכי שלום.
הכנס בנוי משני חלקים: בחלק הראשון, משלחות מתבקשות להגיע להסכם על צעדים בוני אמון והשהיית המאבק האלים. בחלק השני, המשלחות מתבקשות להגיע להסכם שלום כולל על סיום הסכסוך.
כנסים ציבוריים מהסוג הזה נערכו ונערכים באוניברסיטאות מובילות ברחבי ארה"ב, קנדה ובאזור הסכסוך: אוניברסיטת ווין, אוניברסיטת מיסורי, אוניברסיטת מישיגן-אן ארבור, אוניברסיטת קליפורניה-אירווין, UCLA, ישראל/פלסטין ועוד. המשלחות בסיבובים השונים כללו משתתפים מכל הקשת הפוליטית.
הדיונים הם קשים ומסובכים. אולם, בכל אחד מהכנסים שהתקיימו עד כה המשלחות הגיעו לפחות להסכם אחד. יתרה מכך - הכנסים יצרו קואליציות שלום והבנה מעמיקה לגבי החשיבות של שיתוף הציבור בתהליך המו"מ. הפרויקט מתחיל לעורר עניין באקדמיה (ספר ומאמרים) רדיו ועיתונאות אמריקאית, פוליטיקה (הקונגרס האמריקאי והפרלמנט הקנדי).
