83% מקרב 47 המשתתפים בו, רובם מנהלי משאבי אנוש בחברות מובילות, צידדו בחשיבות עידודם של צעירים ללמוד את התחום האהוב עליהם, גם אם מדובר בלימודים עיוניים כמו מדעי הרוח ומדעי הטבע. המשיבים ציינו שלא יפסלו מראש מועמדים לעבודה שלמדו בחוגים בתחומים אלה, ורובם היו תמימי דעים עם הקביעה ש"היכן למדת חשוב יותר מאשר מה למדת".
באשר לתפקיד האקדמיה בהכשרת עובדים, 87% מהמשיבים מסכימים שהחינוך האקדמי צריך ללמד את הסטודנטים ללמוד, לנתח ולחשוב יותר מאשר להכשירם לנושאים יישומיים. מנהלי משאבי אנוש לא מסתפקים בצידוד באמירות הנ"ל, וכמעט כולם (94%) מוכנים להטמיע תפיסות אלה במקומות עבודתם. מהפכת המידע של המאה ה-20 והמאה ה-21 וההתפתחויות הטכנולוגיות המהירות הכניסו אי-ודאות ושינויים מהירים לסביבה העסקית שבה פועלות חברות. אלה גררו שינויים בציפיות ובהכשרה הנדרשת מהמנהל ומהעובד. בכינוס נעשה ניסיון להתייחס לשינויים אלה מהיבט הסקטור העסקי ומהיבט האקדמיה.
פרופ' אהרון שי, סגן רקטור אוניברסיטת תל אביב ופרופ' להיסטוריה של סין במחלקה ללימודי אסיה והמזרח הרחוק בפקולטה למדעי הרוח, סיפר שכיהן בדירקטוריון של חברת ביטוח והדגיש שאת הידע המקצועי אפשר להשלים. "לימודים של מדעי הרוח חשובים לדמות החברה שבה אנו חיים" אמר פרופ' שי.
ד"ר גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב ציין כי "לאקדמיה יש גם תפקיד חברתי, לא רק תפקיד של הכשרה ופיתוח אינטלקטואלי. אנחנו אחראים על פיתוח הון אנושי והון חברתי. אנחנו רוצים שבוגר שלנו ידע מה המשמעות החברתית והדמוקרטית הנובעת מהיות אדם מובטל, מקבל דמי אבטלה, של להיות מפוטר".
עמוס שפירא, מנכ"ל "סלקום" ונשיא אגודת ידידי אוניברסיטת תל אביב, אמר: "הלימודים בתחום הניהול לא יכולים להכשיר למה שמכונה "החיים האמיתיים", כי השינויים בחברה המודרנית מהירים כל כך. לכן צריך ללמד את האדם לחשוב, ללמוד, להוציא עיקר מן התפל ולהיות בעל יכולת הפשטה. את כל אלה אפשר ללמוד בכל תחום לימוד גם בלימודים כמו ספרות, פילוסופיה, מתמטיקה ופיסיקה". שפירא הוסיף כי חשוב לו, גם כמנכ"ל המעורב לעתים בבחירת עובדים, היכן האדם למד, הרבה יותר מאשר מה למד. לדבריו, נתן הנחייה בחברת "סלקום" שכאשר אין תקינה או הכרח ממשי מוכח בתואר אקדמי מסוים למשרה, אסור לדרוש דרישת סף של תואר במקצוע מסוים.
בפנייה ישירה לקהל סמנכ"לי ומנהלי משאבי אנוש אמר שפירא שהכדור אצלם ועליהם לקבל מועמדים על סמך היכן שלמדו ולא מה למדו, וכך יעלה הביקוש ללימודים עיוניים ולא רק פרקטיים. הוא ציין שזו אחריות חברתית.
לאוטמן הדגיש שהסכנה הגדולה המאיימת על החברה הישראלית היא הפערים החברתיים, ו"החינוך הוא המפתח לסגירת הפערים החברתיים". עוד ציין לאוטמן את אוכלוסיית הערבים כאוכלוסייה שמופלית לרעה בכל הרמות, גם בקרב ערבים אקדמאים.
ד"ר יונתן קולונדי, מנכ"ל חברת הייעוץ מקינזי-ישראל, שנחשבת למקום העבודה הנחשק ביותר בארה"ב, שהגיע מתחום חקר המוח, סיפר שבחברת מקינזי השונוּת והגיוון האנושי הם אסטרטגיה מכוונת התורמת לחברה. לדבריו, בתחילה גייסה מקינזי רק בוגרי תואר שני במינהל עסקים, אך כיום 44 אחוזים בלבד הם בעלי תואר זה. גם חברת מקינזי נותנת עדיפות למקום הלימוד וקולטת מועמדים מכל תחום. הבחינה היא של כישורי המועמד ולא של מקצוע הלימוד כאשר את הידע המעשי הנדרש מקינזי משלימה במקום העבודה.
בכינוס שהתקיים בסוף שבוע שעבר באוניברסיטת תל אביב השתתפו אור אריאלי - סמנכ"לית משאבי אנוש ב"אסם"; שירלי גד מוזס ושלומית הרשמן, משאבי אנוש בקסלמן וקסלמן וב-PwC ישראל; ראובן וירובניק, סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל ב"אל על"; לימור כרמל, מנהלת אגף משאבי אנוש בצ'מפיון מוטורס; זיוה לב דגן, מנהלת משאבי אנוש ב"אלדן"; צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים לשעבר ויו"ר ארגון "מעלה"; רפאל לנקרי, מנהל חטיבת משאבי אנוש בבנק ישראל; אהוד מזומן, סמנכ"ל משאבי אנוש ב"בזק"; נעמה מידן, סמנכ"ל משאבי אנוש ב"אמדוקס"; שרה נעמן, מנהלת משאבי אנוש במכבי שירותי בריאות; רותי ששונקין, סמנכ"ל משאבי אנוש בכ.א.ל; מיקי קני, מנכ"ל "איסטרוניקס", ומנהלים נוספים.
